להיות או לא להיות (סטייליסטית)

לאט לאט אני מאלפת את הוורד ואת האייפון ש״סטייליסטית״ זו לא שגיאת כתיב. וכשחושבים על זה, גם אני לומדת דבר או שניים בתהליך. לפני כמה חודשים עשיתי ניסיון ראשון ומר בתור סטייליסטית. שלחתי קורות חיים ותיק עבודות שאני מאוד גאה בו לכל מערכת עיתון שבועון או ירחון שחשבתי עליו. כשאחד מהם חזר אליי הייתי כל כך  שמחה, הרגשה שנשארה למרות התנאים הפחות ממזהירים. ואז הגיע היום הגדול. לא יכולתי להיות יותר מוכנה. הצלחתי לשאול מחנויות שוות כמו ראומה קדם, זארה, מנגו ושופרא תכשיטים, בגדים ונעליים, ובאתי כולי חמודה ומוכנה לעשות את מה שאני יודעת לעשות באמת בעיניים עצומות- ליצור תלבושת מעניינת ומתאימה לאדם. נפגשתי עם עורכת קשה וצלם שאמנם אני מעריכה את הצילומים שלו כשאני רואה אותם בעיתון, אבל שבילה את כל היום בחיפוש מכונת כביסה יד שנייה. הצילומים עברו אבל הבחורה העוצמתית והמוכשרת שנכנסה בבוקר לסטודיו יצאה משם צל של עצמה.

 לקחו לי כמה חודשים טובים לחזור למצב בו אני בכלל שוקלת לעסוק בתחום, אבל שבוע שעבר עשיתי זאת והצעתי לזמרת ממש מוכשרת שאני מעריכה לשתף פעולה, ואני מקווה שזה אכן יצא לפועל. חלק ממה שעזר עם ההתמודדות הוא הבלוג, שהוא מיקרוקסמוס שנתון למרותי ושמאפשר לי את החופש ליהנות ולשחק באופנה, חלק זה הזמן שעבר, וחלק חשוב ומשמעותי זו התובנה שעבורי, לעסוק בסטיילינג אומר לברור בזהירות ובאחריות את התנאים ואת האנשים שעימם אני עובדת… אמנות, אבל לא בכל מחיר.

כשאני כותבת את זה אני נזכרת בשיחה עם מרצה בבצלאל שאמרה לי בתגובה לקשיים בהתמודדות עם איזו סיטואציה ש"אמנות זה סבל". בזמנו הסבתי אליה את פרצופי שטוף הדמעות ושתקתי. היום כשאני מסתכלת על זה בפרספקטיבה אני מבינה שזה בולשיט. אני לא אומרת שאמנים שסבלו לא מפיקים יצירות אמנות מעניינות ונוגעות, אבל אני אומרת בפירוש שהיצירה לא חייבת להיות מלווה בסבל. היא לא תמיד קלה, לא תמיד הכל מסתדר ולפעמים היד זזה ברגע קריטי והמקדח יוצר חור לא במקום שאליו כיוונת, אבל היא גם ממלאת ומספקת ומעצימה- שלוש תכונות שאף אחד לא חושב לקשר עם "סבל", וטוב שכך.

3 מחשבות על “להיות או לא להיות (סטייליסטית)

  1. עולם האופנה הוא עולם נרחב ומלא בנישות שונות החל מהפקות אופנה סטיילינג אישי קניינית אישית מעצבת בגדים נעליים. לא פשוט ליצור דבר מה ולקבוע את הטרנד הבא, צריך תעוזה וללכת עם הלב. אי אפשר לטעות כשהלב שלך בתוך האומנות

  2. אני בעד כו להיות סטייליסטית וכן ללכת אחרי הלב, אם זה משהו שאת אוהבת וזה מרגיש לך נכון מבפנים אז כן צריך עור של פיל כדי לעמוד בפני ביקורות על האומנות שלך אבל אם את מאמינה בעצמך אז השמיים הם הגבול

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s