מי שמביט מי מאחור/ נוסטלגיה

מצגת זאת דורשת JavaScript.

סוריאליסטי עבורי לכתוב את זה, אבל אני שוב סטודנטית בבצלאל. אמנם תואר שני הפעם (מדיניות ותיאוריה של האמנויות, במסלול כתיבה ביקורתית), אבל עדיין, בצלאל.

בין הקירות האלה של האקדמיה יש הרבה זכרונות, בעיקר רעים, וכמה אנשים טובים שעדיין מתהלכים ביניבם, אותם נצרתי בלב ושימרתי אותם כאילו עדיין לפני שבע שנים. היה לי מרצה בשנה הראשונה של התואר הראשון שממש הערכתי. בעולם ביקורתי וקשה  הוא היה בן אדם, ואני מודה לו על כך. אני לא כל כך יודעת להתייחס למה שקרה כשבאתי להגיד לו שלום השבוע. הוא אמר שלום חטוף ובגדול התעלם. הרגשתי מושפלת, רגש מוכר מדי מאותה תקופה. מה שטוב במה שקרה הוא שסוף סוף הפנמתי שהעבר נשאר בעבר. לקח לי כל כך הרבה זמן לקלוט את זה כי במובנים רבים אני מרגישה שהעבר הוא הווה מתמשך, אבל יש משהו משחרר בתובנה הזאת ובאינטרקציה שגרמה לי להבין אותה סוף סוף.

אני אוהבת את העובדה שבבגדים מסוימים החלק המעניין ביותר בבגד הוא בגב הבגד, מאחוריו. בין אם מדובר בכפתורים או רקמה או מפתח מעניין, נוצר מוקד עניין שרק מי שרואה את הבגד מאחור זוכה לחוות. הרגיל הופך למיוחד והיומיומי הופך לאלגנטי בזכות אותם פרטים. יש יופי מעודן ומתוחכם בתלבושת שהמרכז שלה הוא דווקא בגבה. הרבה בנות מעדיפות להמם במבט ראשון, אבל יש משהו לומר בזכות המבט השני, משהו לומר בזכות ה-finessing, או המיתון והעידון.

כל החולצות והשמלות במצגת הן מהחנות האהובה עליי- Urban Outfitters, שעושה משלוחים לארץ אגב, ונמכרות כעת (כתבתי גם מחירים🙂 )

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s