להיות או לא להיות #2

אני חושבת שהיה זה שייקספיר שהכניס לאופנה את הגולגולת כאקססורי, כשנתן להמלט לדקלם מונולוג שלם לגולגולת של ליצן החצר של אביו המנוח. ההתקבלות של הטרנד של הדפסי גולגולות שאני רואה בשנים האחרונות יותר ויותר היא לא ברורה מאליה, וגם מסקרנת.

ייצוג של גולגולות בתולדות האמנות הופיע לעיתים שכיחות בציורי ואניטס. סוג הציור הסימבולי שהיה נפוץ בעיקר במאות ה16-17 בהולנד הנציח גולגולות, פרחים ואוכל כמייצגים את ודאות המוות וארעיות החיים. ואניטס- יהירות/גאווה בלטינית היה סוגה דתית בה דרך הצגה של טבע דומם הודגשה הארעיות של ההנאות וההישגים בחיים הארציים.

קצת יותר קרוב לתקופתנו, אני אוהבת מאוד את השימוש של הבמאי טים ברטון בגולגולות ושלדים כמייצגים את עולם המתים החי והתוסס לעומת העולם הויקטוריאני שהוא מייצג בשחור לבן, במיוחד בסרט "כלת רפאים", אבל גם "בסיוט שלפני חג המולד" בו הדמות הראשית היא ג'ק סקלינגטון, שלד מפחיד שמואס בחג ההאלווין ורוצה לגנוב את חג המולד מסנטה קלאוס.

הסקירה הקצרצרה לא יכולה להיות שלמה בלי להזכיר את הגולגולת שהאמן דמיאן הירסט שיבץ בה 8,601 יהלומים. היצירה בשם "For the Love of God" היא יציקה מפלטינום של גולגולת מהמאה ה-18, יצירה שהיא ממנטו מורי– מילולית "זכור את המוות" סוגה אמנותית המזכירה גם היא לבני האדם שסופם למות.

אני חושבת לכן שהמסר הטמון בחזרה לאופנה בשנים האחרונות של הטרנד הוא ברור. צאו לבלות (בעודכן לובשות פריטים מהממים) ונצלו כל שנייה מהחיים בני החלוף שלנו. לי יש עוד איזה חמישים עבודות לכתוב ללימודים אבל אני אחיה בעקיפין דרככם..

אקססוריז נעליים וצעיפים של אלכסנדר מקווין

שרשראות של ליאת "תהיי בבקשה החברה הכי טובה שלי" גינזבורג המוכשרת

 וקצת אמנות להשראה.

ותודה רבה לינקי ואביטל

2 מחשבות על “להיות או לא להיות #2

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s