Hey girl- start a revolution, stop hating your body

topshop dress

help i'm trapped within narrow social conventions

Sheldon: This car weighs, let's say, 4,000 pounds. Now add 140 for me, 120 for you…
Penny: 120?!
Sheldon: Oh, I'm sorry. Did I insult you? Is your body mass somehow tied into your self-worth?

הציטוט, הלקוח מהסדרה תיאורית המפץ הגדול עולה על נקודה כאובה בדרכו המשעשעת. אנו חיים כיום בעולם בו המאסה של הגוף אכן קשורה לערך העצמי שלנו.

הייתי ילדה שמנה. אני סוחבת איתי מטענים בהקשר הזה, כל מיני עינויים קטנים וגדולים שהעבירו אותי נשמות טובות לאורך הדרך. לדוגמא מוכרת שאמרה לי שלמרות שאני שמנה לפחות הצורה של הגוף שלי רגילה. אחרי הצבא התחלתי לעשות ספורט וירדתי במשקל. כיום אני במידה 40. ועדיין, לפני כמה שבועות בשוק בתל אביב אחד המוכרים צעק לעברי, שכל השוק ישמע "גם לשמנות יש מה להראות". לבשתי שמלה לבנה עם כתף אחת (בתמונה) ובאותו יום, לשם שינוי הרגשתי מאוד בטוחה בעצמי. אז החוורתי ועשיתי כלפיו תנועה מגונה, אבל כשבחור שהלך לפני עם חברה שלו הלך וצחק נשברתי והתחלתי לבכות.

לפעמים נדמה לאנשים שאופנה היא הזמנה לפתוח דו-שיח על הגוף של הלובש, כאילו מה שחושפים ומה שלא מבלבל אותם והם חייבים להודיע ללובש מה דינו בבית המשפט הפרטי שלהם. הבעיה היא שאנחנו מאמצים את הקולות השיפוטיים האלה עד שהם הופכים לקול פנימי שמלווה אותנו- הפרסומת המצוינת של דאב מראה עד כמה אנחנו שיפוטיים כלפי עצמנו ו(לרוב) סלחניים כלפי אחרים.

http://www.youtube.com/watch?v=VhPeA5LaEiI

לפני כמה שבועות קראתי ראיון מקסים ב-The Marker עם ריי שגב היפיפייה-בלוגרית, דוגמנית, ובעיקר power house של אדם אחד. בבלוג שלה, Ray Plus, היא כותבת בהומור, פתיחות והמון ידע על תעשיית האופנה, על להיות דוגמנית למידות "גדולות", ועל קבלה עצמית. בעיקר אני מרגישה יפה ושלווה אחרי שאני קוראת מה יש לה להגיד.

לרגל הפוסט גם כתבתי לה והיא ענתה לי על מספר שאלות:

האם תמיד היה לך נוח עם הגוף שלך והמידה? 

 *בוודאי שלא, בכל הרצאה או ראיון אני מדברת על זה שהגעתי ממקום של שנאה עצמית והפרעות אכילה, אם אני הצלחתי לצאת מזה כל אחת יכולה.

איך את מתמודדת עם הערות שליליות בבלוג ובכלל בחיים? האם זה משהו שאת נתקלת בו?

 *מפתחים עור עבה ובמקביל עובדים על השלמה עצמית, העבודה היא יומיומית ואינה נגמרת אף פעם, תמיד יהיה עוד מישהו שיגיד משהו פוגע ויצליח לערער אבל עם הזמן לומדים להתחסן. בהפקות האופנה הראשונות שלי קיבלתי פידבקים שליליים באותה כמות כמו החיוביים אבל לא הצלחתי לראות את החיוביים מרוב שהשליליים העציבו אותי, אבל עשיתי לעצמי שיחות על כך שהמטרה מקדשת את האמצעים והמשכתי להסתכל קדימה ולכבוש עוד יעדים. היום פידבקים שליליים כמעט שקופים לי, במיוחד אם הם לא מגיעים ממקום של ביקרת בונה. אני חושבת שכל אחת מאיתנו שנמצאת במקום של חשיפה שדורש הרבה אומץ, חייבת להקשיב לעצמה וקצת לצנזר את הקולות שעושים רעש מסביב.

אשמח אם תספרי לי על הסגנון שלך. מה את מעדיפה ללבוש- איזה מעצבים, מציאות..

 *הסגנון שלי הוא מאד משתנה, אני אוהבת ללבוש מצד אחד שמלות מחוייטות או צמודות שמדגישות את הגזרה שלי, סטייל מד מן, לצערי אין הרבה כאלה שבאמת במידה שלי ונראות עליי טוב בארץ, מצד שני אוהבת גם מראה יותר בוהמייני של גלבייה גדולה ושילובי צבעים, ומצד שלישי גם לוק רוקיסטי יותר, חצאית עור עם טישרט או וסט פייטים בקיצור כל יום משהו אחר, איך שמתחשק לי, אני לא מפחדת לנסות דברים חדשים שילובים חדשים ולהראות בכל פעם מישהי אחרת. אני מוצאת הרבה מציאות על זמניות בחנויות יד שניה, אוהבת לעבוד עם עונות, שאיתם אני גם משתפת פעולה בבלוג ובצילומי הקטלוג של העונה, והשאר כמו כולם, מה שבא על הדרך, אני בחיים לא הולכת לשופינג, אלא קונה פריטים שאני מתאהבת בהם על הדרך. בעיני את חייבת ממש להידלק על פריט כדי לרכוש אותו, אני לא מכניסה לארון בגד שהוא פשרה. פשוט ככה.

הבלוג של ריי:  http://rayplus.co.il/blog/

בברכת שלא תדעו עוד צער רק חדווה ושופינג.

אגב, אתן מוזמנות לכתוב לי, להגיב על הפוסט, לחלוק אם משהו בסגנון קרה לכן🙂

מצגת זאת דורשת JavaScript.

2 מחשבות על “Hey girl- start a revolution, stop hating your body

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s